בג"צ 3101/08

תקציר

מינהל מקרקעי ישראל סירב לבקשת העותרים להחיל את החלטה 727 בעניינם. החלטה 727, שהתקבלה בשנת 1995, ביקשה להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה באמצעות סיווג מחדש של קרקע חקלאית למגורים. עם זאת, ההחלטה בוטלה בשנת 2002 בשל אי שוויון וחוסר שיקולי צדק. בעקבות פסק הדין קבעה מועצת מקרקעי ישראל הוראות מעבר לקביעת גורלן של עסקאות שהחלו מכוח החלטה 727. העותר, מוסד חינוכי חקלאי, ביקש להחיל את הוראות המעבר בעניינם, בטענה להסתמכות על מצגים של המינהל שהביאו אותם להימנע מלפעול למען האינטרסים שלהם. בקשת המוסד נדחתה על ידי המינהל בנימוק שאינו עומד בדרישות הוראות המעבר, שכללו את מידת ההסתמכות והתקדמות ההליך התכנוני. בית המשפט הסכים עם החלטת המינהל, ולא מצא נסיבות מיוחדות לסטות מהוראות המעבר. גם טענות העותרת בדבר הפליה והבטחה מנהלית עצמאית נדחו, שכן בית המשפט לא מצא דמיון בין עניינה של העותרת לבין עניינם של חוכרים אחרים שבקשותיהם אושרו. זאת ועוד, מהמסמכים עולה כי יחסי הגומלין של העותר עם המינהל התבססו אך ורק על החלטה 727. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים.