ע"א 7771/98

תקציר

המשיב, תושב מושב רשפון, תבע את הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בטענה כי בניית מחסן סמוך גרמה לו נזק. עוד טען כי איכות חייו נפגעה בשל פעילות עסקית בלתי מורשית במושב. בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו, תוך שהוא מורה לו על אפיק משפטי מתאים יותר לתלונותיו, והורה לוועדה לפעול נגד פורעי חוק בתוך תשעה חודשים, תוך הטלת הוצאות משפט על המשיב. המשיב ערער לבית המשפט העליון, שהתמקד בהוצאות שחויבו על ידי בית המשפט המחוזי בגין אי יידוע המערערת על בקשתה החוזרת בה לערבות נוספת. המשיב טען כי הוצאות אלה נגרמו שלא לצורך. בית המשפט מצא כי בעוד שהמערערת הייתה מחויבת להודיע למשיבה הן על בקשתה הראשונית והן על ביטולה, הרי ידיעתו של המשיב על הביטול טרם הגשת תגובתו שללה כל הצדקה לחייב את המערערת בהוצאות. זאת ועוד, טענת המשיב כי לא הייתה לו ברירה אלא לנסח תגובה לא נתמכת, במיוחד לאור העובדה שהמענה דרש מאמץ מינימלי. הנה כי כן, כל צד נשא בהוצאותיו שלו, שכן המערערת לא מילאה את חובתה להודיע, אך המשיב ידע על הביטול טרם שלח את תשובתו.