ת"פ 26685-05-13

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרון ההלימה כפי שהוא מונחה על ידי תיקון 113 לחוק העונשין, תוך שימת דגש על היחס בין חומרת העבירה לבין העונש המקביל. השופט קובע את טווח הענישה המתאים לכל אירוע המפורט בכתב האישום, בהתחשב בגורמים כגון ערך חברתי, פגיעה ומדיניות ענישה. באישום הראשון של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, השופט מוצא עונש הולם של 18-36 חודשי מאסר. האישום השני, ניסיון למעשה מגונה, נחשב חמור יותר ונושא עונש פוטנציאלי של 12-24 חודשי מאסר. יתר סעיפי האישום של ניסיון לביצוע מעשה מגונה נידונים אף הם, כאשר כל אחד מהם נושא עונש פוטנציאלי של 12-18 חודשי מאסר בשל תדירותם ואופיים הדומה. האישום השביעי, החזקת סם מסוכן וניסיון להשמדת ראיות, נחשב פחות חמור, ומצדיק מאסר על תנאי או מאסר בפועל של שלושה חודשים. בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, השופט מביא בחשבון את הערכות הנאשם מהמרכז להערכת מסוכנות, המזהה אותו כעבריין מין חוזר בעל סיכון גבוה למסוכנות. השופט מתחשב גם בהרשעותיו הקודמות של הנאשם, לרבות עבירה קודמת בעלת אופי מיני. גורמים כגון הודאתו המוקדמת של הנאשם, גילו הצעיר ומצבו המשפחתי נלקחים בחשבון באופן חיובי. בהתבסס על קביעת אזורי הענישה המתאימים, השופט מטיל עונש כולל של 48 חודשי מאסר, עם עונשי מאסר על תנאי נוספים בגין עבירות פוטנציאליות עתידיות. השופט מורה גם על פיצוי כספי לנפגעים. ההחלטה מתקבלת בנוכחות שני הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.