ע"ע 113/08

תקציר

העובד המדובר ערער על פיטוריהם, אך הערעור נדחה. פסק הדין המקורי של בית הדין האזורי נקבע כמנומק היטב ומבוסס מבחינה משפטית, ובית הדין לעבודה קבע כי העובד ויתר על זכותו לשימוע בכך שלא התייצב, למרות שנכח במשרדי המועצה ביום המדובר. העובד נתן נימוקים סותרים לאי נוכחותו, ובית הדין מצא כי ניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו. כמו כן, נמצא כי הפיטורים היו חלק מתוכנית הבראה נדרשת, המבוססת על מצוקה כלכלית, ובחירת העובד לפיטורים הייתה מוצדקת ובהתאם לקריטריונים שוויוניים. בית הדין התחשב גם בהסכם קיבוצי בין המעסיק לבין ההסתדרות שאישר את הפיטורים, לרבות של העובד. לפיכך, הערעור נדחה, והעובד חויב לשלם את הוצאות המעביד. למרות זאת, בית המשפט הביע תקווה כי הצדדים יוכלו להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט. ההחלטה התקבלה ב-24 בינואר 2010.