ו"ע 35805-09-12

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לדחות את בקשת המערער לקצבה חודשית הניתנת לניצולי שואה ששהו בגטאות או במחנות ריכוז או ביצעו עבודות כפייה. בקשתו של המערער נדחתה פעמיים, במאי 2009 ובאוגוסט 2012, בנימוק שעבודות הכפייה שביצע המערער לא היוו מגורים במחנה מוכר. ועדת הערר הכירה במהימנות עדותו של המערער והתמקדה במחלוקת המשפטית. הוועדה בחנה את הגדרת "מחנה מוכר" ואת היחס בין "עבודת כפייה" ל"עבודת פרך" לצורך קבלת הקצבה. הם הגיעו למסקנה ש"מחנה מוכר" הוא מקום שבו אולצו יהודים לבצע עבודות כפייה בשל זהותם היהודית, והעבודה מנעה מהם את היכולת לסרב או לצאת, והם לא קיבלו שכר. באשר למחלוקת השנייה, קבעה הוועדה כי יש לראות בעבודת כפייה "עבודת פרך" ובכך מזכה את הניצול בקצבה. הוועדה פירשה את החוק הרלוונטי באופן רחב לטובת ניצולי השואה, תוך התחשבות באופיו החברתי של החוק ובפסיקות קודמות של בתי המשפט. נקבע כי ניצול שואה שאולץ לבצע עבודות כפייה במחנה מוכר, כהגדרתו בפסק הדין, ללא הבדל מין או גיל, זכאי לקצבה. במקרה הנוכחי, המערערת עמדה בתנאים ותקבל את הגמלה החל מחודש אוגוסט 2012. המשיב חויב לשלם את הקצבה ללא כל הוצאות, ולשני הצדדים הייתה הזכות לערער על ההחלטה מטעמים משפטיים לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום.