עע"מ 7368/22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעורים ומחזק פסקי דין קודמים של בית המשפט לעניינים מנהליים בעניין סירובו של פקיד רישום להכיר בנישואין שנערכו באמצעות ועידה חזותית ביוטה לתושבי ישראל. בית המשפט מבהיר כי הליך הרישום הוא משימה מנהלית נפרדת מהתוקף המשפטי של הנישואין. על פי חוק מרשם האוכלוסין, תפקידו של פקיד הרישום הוא לאסוף נתונים סטטיסטיים, ולא להעריך את חוקיות הנישואין, כפי שנקבע בפסק דין פונק שלזינגר. פסיקה זו קובעת כי אם קיימת תעודה ציבורית חוקית המוכיחה את קיום הנישואין, על נושא המשרה לרשום את הנישואין מבלי להתעמק בחוקיותם המהותית, ולמנוע טעויות ברורות. בית המשפט לא מצא סיבה מוצדקת לסירובו של פקיד הרישום לרשום את הנישואין מאחר שהזוגות הגישו תעודות נישואין תקינות, והמורכבות המשוערת סביב אופיים הווירטואלי לא הצדיקה אי רישום. בית המשפט מדגיש כי תפקידו של מרשם האוכלוסין הוא סטטיסטי ואינו מקנה את מעמדם המשפטי המהותי של הנישואין. לכן, היה על הקצין לרשום את הזוגות כנשואים על סמך המסמכים הציבוריים התקפים שסופקו. המשנה לנשיאה כנפי-שטייניץ והשופטת י' כשר הסכימו עם דחיית הערעורים וקבעו כי סירוב הרישום אינו חוקי. כל משיב יפוצה ב-20,000 ₪ בגין הוצאות.