ע"פ 674/05

תקציר

הערעור מערער על גזר הדין של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, ועל העונש המקביל של שישה חודשי מאסר בפועל וחמישה עשר חודשי מאסר על תנאי. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בשני פסקי דין: ראשית, כאשר הודה בהחזקת הסם, שלא היה זה לצריכה עצמית; שנית, הוא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להפריך את החזקה כי כמות הסם שברשותו מעידה על כך שלא לשימוש עצמי. הוא טען שהוא מכור לסמים ואין לו את האמצעים הכספיים לרכוש את הסמים, ולכן הסם היה כנראה לשימוש עצמי. בית המשפט מצא כי אמינותו של המערער מוטלת בספק, והראיות הראו כי הסם לא היה לצריכה עצמית אלא למכירה. באשר לעונש טען המערער כי הוא לא היה צריך להיות חמור יותר מהעונש הקודם בגין אותה עבירה, מה גם שבית משפט קמא התכוון שהוא ירצה אותו בעבודות שירות, אך נאלץ להורות על מאסר בשל המלצתו השלילית של הממונה על הקהילה. המשיב ביקש לדחות את הערעור, אשר בית המשפט נעתר לו, ולא מצא כל טעות בהכרעת דינו או בגזר דינו של בית משפט קמא. עוד קבע בית המשפט כי בית משפט קמא נעדר סמכות לשנות את גזר הדין לאחר שקיבל את המלצת הממונה על הקהילה והורה על המאסר כפי שהוחלט במקור.