בש"א 2120/15

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור בשל חוסר שקידה מצד המערער. הערעור המקורי, שהוגש על ידי המערערת, נדחה על ידי מזכירות בית המשפט משום שנשלח ללא האגרה הנדרשת. לאחר מכן הגישה המערערת השגה על החלטת המזכירות, שגם היא נדחתה לאחר שנקבע כי ההתנגדות לא הוגשה בתוך פרק זמן סביר. המערערת ערערה על החלטה זו וטענה כי ההתנגדות אכן נשלחה במועד וכי השיהוי בטיפול נבע ממרכז המידע של בית המשפט. עם זאת, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענות המערער ודחה את הערעור. פסק הדין מדגיש את שיקול הדעת הרחב המוקנה לרשמים במקרים כאלה ומדגיש כי על בעלי הדין לפעול בשקידה ובמגבלות הזמן שנקבעו. כמו כן, מובהר כי המועד הרלוונטי לקביעת המועד הוא מועד קבלתו על ידי בית המשפט, ולא מועד השליחה כפי שנטען על ידי המערערת. בית המשפט התייחס גם לטענת המערערת בדבר תחולתה של תקנה 20, והסביר כי סעיף המשנה אליו מפנה המערערת אינו נוגע לעניינה. ככלל, פסק הדין מדגיש את חשיבותו של הליך מהיר ותקין ואת העילות המצומצמות לערעור על החלטות מינהליות מסוג זה.