בג"צ 1030/99

תקציר

במסגרת חקיקה שמטרתה לעודד צמיחה ותעסוקה, בחן בית המשפט העליון תיקון לחוק הבזק, המאפשר לתחנות רדיו מסוימות, לרבות ערוץ 7, המשדרות ללא רישיון, לפעול כחוק אם עשו זאת במשך חמש שנים. העותרים, ובהם זכייניות רדיו מכהנות ואישי ציבור, ערערו על תיקון זה מטעמים חוקתיים, בטענה שהוא מפר את חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק בכך שהוא מעניק זכויות בלתי הוגנות לגופי שידור מסוימים ללא הליך תחרותי ראוי. בית המשפט זיהה כי התדרים המשמשים תחנות אלה הם משאב ציבורי מוגבל והדגיש את הצורך ברגולציה שתבטיח חלוקה שוויונית ותמנע מונופולים בתקשורת. בנוסף, הם מתחו ביקורת על התיקון לחוק על כך שהוא מתגמל בפועל פעילות בלתי חוקית, ובכך חותר תחת שלטון החוק מבלי להיטיב עם האינטרס הציבורי. בית המשפט קבע כי חופש העיסוק כולל בתוכו את הזכות לתחרות הוגנת, שנפגעה בעקבות התיקון משום שהיא מנעה ממשדרים פוטנציאליים אחרים להתחרות על תדרי שידור ארציים. התיקון נקבע כחסר תכלית ראויה ופוגע בדרישת המידתיות שבפסקת ההגבלה שבחוק-יסוד: חופש העיסוק. ההחלטה דחתה בתוקף את הרעיון של היטיב עם גופי שידור בלתי חוקיים, וקבעה כי התיקון אינו תקף בשל אי התאמתו לדרישות החוקתיות, ובכך מקיים את עקרון הפעולה התקשורתית ההוגנת והמשפטית.