ת"א 69208-12-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: פסילת שופט - בין הליך קודם, המלצה משפטית ומראית פני הצדק** ההחלטה הנדונה בפנינו עוסקת בבקשה לפסילת שופט (סגן הנשיאה שאהר אטרש) מלדון בתביעה אזרחית חדשה (ת"א 69208-12-25), אשר הוגשה על ידי רחמים אליה (להלן: "התובע") נגד עיריית עפולה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה עפולה (להלן: "הנתבעות"). הבקשה הוגשה על ידי העירייה, בטענה כי השופט היושב בדין אינו אובייקטיבי וכי קיימת עילה לפסילתו, הן בשל המלצה שניתנה על ידו בהליך קודם, והן בשל עקרון גמר המלאכה. **רקע עובדתי והקשר משפטי:** עיקר המחלוקת נובע מפסק דין קודם שניתן על ידי השופט אטרש (ת"א 44191-07-21) ביום 28.5.2024, במסגרתו קיבל חלקית תביעה של התובע נגד הנתבעות לאכיפת הסכם חליפין מקרקעין מיום 11.2.2001. בפסק הדין, הורה בית המשפט לנתבעות להעביר לתובע שטח מקרקעין חליפי בגודל 2,604 מ"ר, בכפוף לאישורים נדרשים. לאחר מתן פסק הדין, הגיש התובע בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט (בקשה 24), בטענה שהמקרקעין שהנתבעות מציעות אינם עומדים בתנאי פסק הדין (לא במתחם המבוקש ו/או לא בייעוד מגורים). במסגרת הדיונים בבקשה זו, התקיימו שני דיונים. בדיון השני, בהמלצת בית המשפט, הודיע ב"כ התובע על מחיקת הבקשה, ובית המשפט הורה על דחיית הבקשות התלויות ועומדות. בעקבות כך, הגיש התובע את התביעה הנוכחית, המתייחסת לצו מניעה וצו עשה, במטרה לאכוף את העברת הזכויות במקרקעין ספציפיים (חלקות 62, 63, 64 בגוש 16745, וחלקות 201, 181 בגוש 16746), וזאת בטענה שהנתבעות הפרו את פסק הדין הקודם. **טענות העירייה לבקשת הפסילה:** 1. **הגשת התובענה בהמלצת בית המשפט:** העירייה טוענת כי השופט נתן המלצה להליך החדש, ולכן אינו יכול להכריע בו, מחשש למראית פני הצדק. הטענה היא כי לא ראוי שבית המשפט שימליץ על הגשת הליך יהיה זה שיכריע בשאלת תקינותו. 2. **סותר את עקרון גמר המלאכה:** לטענת העירייה, השופט אינו אמור להתעסק בפסק דין לאחר שניתן, וקיום דיון בתביעה זו, אשר מטרתה, לטענתה, "תיקונו" של פסק הדין הקודם, מהווה סטייה מעקרון זה ומקימה חשש ממשי למשוא פנים. **תגובת התובע:** התובע טוען כי המלצת בית המשפט למחוק את בקשת הביזיון ולהגיש תביעה אחרת אינה מהווה "נעילת דעת" ואינה מקימה עילת פסלות. לטענתו, עילות התביעה בתיק הנוכחי שונות מההליך הקודם, והן עוסקות באכיפת החיוב על פי פסק הדין וב"עילה חדשה של התעשרות שלא כדין". **החלטת בית המשפט (דחיית הבקשה לפסילה):** בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, תוך התבססות על מספר עקרונות משפטיים מרכזיים: 1. **מבחן הפסילה - חשש ממשי למשוא פנים:** בית המשפט קבע כי המבחן לפסילת שופט הוא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט). 2. **אופי "המלצת" בית המשפט:** בית המשפט הבהיר את משמעות ההתבטאויות שניתנו בהליך הקודם. השופט קבע כי דבריו במסגרת הדיון הלא פורמלי נועדו לייעל את הדיון בבקשת הביזיון, הביעו את דעתו על סיכויי הבקשה, והמליצו על אי-עמידה עליה. לטענתו, הוא לא קבע את מהותה או עילותיה של תביעה עתידית, ולא "נעל את דעתו" בנוגע לנושאים שבמחלוקת בתביעה הנוכחית. 3. **הבחנה בין הליך קודם להליך נוכחי:** בית המשפט קבע כי גם אם מדובר בהתבטאות שניתנה בהליך קודם, אין בכך כדי לפסול את השופט מלדון בהליך הנוכחי, כל עוד ההתבטאויות נועדו לייעל את הדיון ואינן כובלות את שיקול דעתו. 4. **עקרון גמר המלאכה והבעת דעה:** בית המשפט דחה את הטענה כי דבריו סותרים את עקרון גמר המלאכה. הוא הדגיש כי שופט רשאי (ולעיתים אף צריך) לשקף לצדדים את התרשמותו ממצבם המשפטי ואת דעתו על סיכויי התביעה, וכי ניהול יעיל של הליך, הכולל הבעת עמדה בשאלות שבמחלוקת, אינו מהווה כשלעצמו עילה לפסילה. 5. **דיון בעניינים קודמים בין הצדדים:** בהתבסס על הלכה פסוקה (עפ"ס 78572-09-25 אנקונינה נ' נוריאלי), בית המשפט קבע כי העובדה שהוא דן בעניינים קודמים בין אותם צדדים, ואף שקף את דעתו על שאלות שבמחלוקת, אינה פוסלת אותו מלדון שוב בעניינם. נסיבות אלו אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה:** * **היקף "המלצה" כעילת פסילה:** ההחלטה מבהירה את גבולות ההמלצה השיפוטית. המלצה שניתנה במסגרת דיון, שמטרתה ייעול הליך או הערכת סיכויים, אינה מהווה כשלעצמה "נעילת דעת" או עילה לפסילת שופט, כל עוד אינה מגדירה מראש את מהות ההליך או מכתיבה את התוצאה. * **תפקיד השופט בשלב הדיון:** ההחלטה מחזקת את התפיסה כי שופט אינו רק "צופה פסיבי" אלא יכול ויש לו תפקיד פעיל בניהול הדיון, כולל הבעת דעה והערכת סיכויים, כדי לסייע לצדדים להבין את מצבם המשפטי ולשקול את צעדיהם. הדבר תואם את הפרקטיקה היומיומית של בתי המשפט. * **הבחנה בין דעת השופט ל"נעילת דעת":** בית המשפט מבחין בין הבעת דעה על סיכויי הליך או על שאלות שבמחלוקת, לבין "נעילת דעת" מוחלטת, אשר יכולה להקים עילת פסילה. ההבחנה נעשית על פי טיב ההתבטאות, הקשר הדברים והאם היא מכתיבה תוצאה או משפיעה באופן בלתי הוגן על ההליך. * **עקרון גמר המלאכה מול המשך טיפול:** ההחלטה מתמודדת עם הטענה כי השופט אינו אמור לדון בפסק דין לאחר שניתן. היא מבהירה כי הדבר אינו מונע דיון בהליכים הנוגעים לאכיפת פסק הדין או להסדרת המשך הטיפול בו, אלא אם כן הדבר מגיע לכדי שינוי מהותי של פסק הדין או חוסר יכולת אובייקטיבית. * **הלכות פסול על פסילת שופט:** ההחלטה מסתמכת על הלכות עליון (עפ"ס 33031-11-25, ע"פ 4164/21, ע"א 8416/22, ע"א 5035/20, עפ"ס 78572-09-25, עפ"ס 74242-05-25, עפ"ס 5330/24) שמדגישות כי פסילת שופט היא צעד חריג, המצריך הוכחת חשש ממשי למשוא פנים, וכי אין לפסול שופט אך בשל דיון בעניינים קודמים או הבעת דעה במסגרת הליך. **סיכום:** ההחלטה מבססת את דחיית בקשת הפסילה על ניתוח מדוקדק של טענות הנתבעת והקשרן למבחנים המשפטיים המקובלים. בית המשפט מבהיר כי המלצה לגיטימית שניתנה במסגרת הליך קודם, שמטרתה ייעול הדיון והערכת סיכויים, אינה מהווה עילה לפסילה, וכי כל עוד השופט מסוגל לשמור על אובייקטיביות ולדון בהליך ללא משוא פנים, אין עילה להעברתו לבית משפט אחר. ההחלטה מחזקת את עקרון היעילות השיפוטית ואת האפשרות של שופט להיות מעורב באופן פעיל בניהול הדיון, מבלי שדבר זה יוביל אוטומטית לפסילתו.