ת"פ 30073-01-13

תקציר

הנאשמים, מוחמד זועבי ואדם נוסף, הודו תחילה כי אינם אשמים באישומים שהוגשו נגדם, אך בהמשך הגיעו להסדר טיעון וחזרו בהם מהודאתם. על פי הסדר הטיעון, הם הודו באישומים מתוקנים והורשעו בהתאם. סעיפי האישום כללו הפרת צו חוקי, ניסיון שוד, תקיפה בנסיבות מחמירות, שוד, תקיפת קשיש, גניבה והחזקת סכין שלא כדין. בית המשפט הורה על תסקיר מבחן לשני הנאשמים. הדו"חות של נאשם 1 (מוחמד זועבי) הצביעו על סיכון גבוה לעבירה חוזרת והמליצו על עונש קונקרטי כדי להרתיע מפני עבריינות עתידית. הדו"ח של נאשם 2, לעומת זאת, לא הראה עבר של עבריינות או התנהגות אלימה והמליץ על שילוב של צעדי ענישה ושיקום. בקביעת העונשים שקל בית המשפט את הערכים החברתיים המוגנים המושפעים מהעבירות, את מדיניות הענישה, נסיבות הקשורות ואינן קשורות לביצוע העבירות, ואת עקרון אחידות הענישה. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש ההולם לנאשם 1 הוא 44 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי ותשלום פיצויים לקורבנות. על נאשם 2 נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים. בית המשפט בחר להטיל עונש כולל על כל האישומים על נאשם 1 אך עונש אחד על נאשם 2, בהתחשב באופי העבירות. לשני הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. פסק הדין הוקרא בנוכחות הנתבעים ועורכי דינם וניתן אף הוא בכתב.