חע"מ 33325-09-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה שנדון בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, בעניינו של נאשם שתלה שלט בגודל מטר על שלושה מטרים במרפסת ביתו הפרטי. השלט, עליו נכתב "אוהבים את המלאכה ושונאים את ההסתדרות", נתפס על ידי הנאשם כאקט של ביטוי פוליטי וכדרך להשתתף בשיח דמוקרטי על חופש ההתאגדות. בתוך כך, המדינה העמידה לדין את הנאשם בגין הצגת השלט ללא רישיון, בניגוד לפקודת העיריות [נוסח חדש] ולחוק עזר ירושלים. בפסק דינה הכירה השופטת יעל ענתבי שרון בזכות לחופש הביטוי ותיארה אותה כ"זכות עליונה" החלה גם על מסרים קשים וקיצוניים, לרבות ביטויים פוגעניים ושקריים. היא הדגישה את ההגנה המוגברת המוענקת לביטוי פוליטי, שהוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה ומאפשר החלפת דעות, פיקוח על השלטון והשתתפות בהליך הדמוקרטי. השופט מצא כי דרישת רישיון השילוט חלה בעיקר על פרסום מסחרי. היא פירשה את חוקי העזר הרלוונטיים באופן צר והגיעה למסקנה כי הם אינם מטילים חובת רישוי על שלט הנתבעת, במיוחד בהתחשב בכך שהוא הוצג בשטח פרטי. בנוסף, השופט ציין כי הביטוי על השלט, אף שהוא ביקורתי כלפי ההסתדרות, אינו מהווה הסתה. תחת זאת, היא שיקפה את אמונותיו ודעותיו של הנתבע לגבי זכות ההתאגדות ולא נועדה לפגוע באדם או בקבוצה מסוימת. כמו כן, התייחס השופט לטענת המדינה כי השלט עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו, כפי שנקבע בחוק העזר. היא הדגישה כי גם אם כך היה, עדיין יש להגן על חופש הביטוי הפוליטי, למעט בנסיבות חריגות וקיצוניות. היא הבהירה את משמעות הביטוי "שונא את ההסתדרות" בהקשר של השלט, והסבירה כי הוא אינו דוגל בפגיעה פיזית אלא מבטא העדפה להתרחק מהארגון. בסופו של דבר הורה השופט על זיכויו של הנאשם, שכן השלט לא דרש רישיון, והמדינה לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהוא נוגד את תקנת הציבור או רגשותיו. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההגנה על חופש הביטוי, ובפרט על חופש הביטוי הפוליטי, ואת ההיקף המצומצם של התקנות המגבילות חירויות אלה.