ע"פ 8424-05-10

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על החלטת בית משפט קמא שלא למנוע מהמשיבים לאכלס בניין. המערערת טענה כי השימוש בבניין אינו למגורים, ולכן נדרש רישיון עסק והיתרי בניה, וכי המשיבים מפעילים מוסד ללא האישור הנדרש ממשרד העבודה והרווחה. עם זאת, השופט קבע כי צדק בית משפט קמא בהגיעו למסקנה כי ייעוד הבניין הוא למגורים, וכי חל עליו סעיף 63א לחוק הרלוונטי, המאפשר להקל במקרים מסוימים. השופטת הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא כי המבנה אינו מוסד, וכי הוא חורג מתחום הדינים הרלוונטיים האחרים בשל אופי השימוש בו. בית המשפט הצטרף גם לקביעתו של בית משפט קמא כי המשיבים קיבלו את האישור הדרוש מהמשרד, וכי הגדרת "מוסד" בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשי סמים משמעה שפעילותם של המשיבים בבניין אינה טעונה רישיון נוסף. השופט לא מצא עילה להתערב בהחלטת בית משפט השלום במקרה דומה, וסבר כי החלטת בית משפט קמא מנומקת היטב ומקיפה. לפיכך נדחה הערעור, הגם שהומלץ למערערת לפנות למשרד הרלוונטי על מנת לוודא שפעילות המשיבים תישאר בגדר החוק. כנגד המערערת נפסקו הוצאות בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.