ה"פ 25388-02-14

תקציר

העותרת, אלקו התקנות ושירותים, ביקשה לבטל את החלטת המשיבה מוריה החברה לפיתוח ירושלים לדחות את הצעתה של אלקו למכרז בשל אי עמידה בתנאי סף, והורתה להם לבחור בהצעתה של אלקו כהצעה הזולה ביותר. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם אלקו עמדה בתנאי הסף הנוגעים להיקפן הכספי של עבודות האחזקה הרלוונטיות שבוצעו על ידם, כמפורט בסעיף 4.3 למסמכי המכרז, אשר דרשו מהמציעים להיות בעלי ניסיון מוכח בעבודות רלוונטיות בסכום מסוים. אלקו התייחסה למספר פרויקטים כדי להוכיח את עמידתם. עבור פרויקט כביש 60 ומנהרות אכסאל מסרה אלקו מסמכים המעידים על עבודות תחזוקה בהיקף של 1.3 מיליון ₪, אשר הוכרו על ידי המשיב. לגבי פרויקט מחלף הזית הצהירו תחילה באלקו כי לא ביצעו עבודות תחזוקה, אך בהמשך טענו לעבודות תחזוקה בהיקף של 720 אלף שקל. בית המשפט מצא את הסבריהם לוקים בחסר ואישר את החלטת המשיב שלא להכיר בפרויקט זה. בנוגע לפרויקט מחלף לה גווארדיה טענה אלקו לעבודות תחזוקה בהיקף של 1.9 מיליון שקל. עם זאת, בית המשפט מצא כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות וקיבל את עמדת המשיבה כי העבודה שנעשתה בתקופת הבדק שלאחר הבנייה אינה עבודת תחזוקה כהגדרתה במכרז. לבסוף, עבור פרויקט הר הצופים הציגה אלקו מסמכים המזכירים עבודות תחזוקה מבלי לציין ערכים כספיים. בית המשפט הסכים עם החלטת המשיב שלא להכיר בחוויה זו, שכן המסמכים אינם עומדים בדרישות סעיף 4.3. ככלל, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיבה לדחות את הצעתה של אלקו בשל אי עמידה בתנאי הסף הנוגעים לעבודות תחזוקה. משכך, נדחתה עתירתה של אלקו, והם חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין למשיבים.