דנ"א 4015/99
פסק-דין עליון
תקציר
בתיק משפטי מורכב זה דן בית המשפט העליון בשאלה האם אירוע שבו חייל פרק בשוגג את נשקו בתוך רכב נוסע ופצע נוסע, מהווה "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים טרם תיקונו בשנת 1990. השאלה העיקרית הייתה האם הפגיעה נגרמה כתוצאה מ"שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק. דעת הרוב, בראשות השופט אור, קבעה כי הרכב שימש רק כזירת האירוע, והפגיעה לא נבעה מסיכון אופייני הכרוך בשימוש ברכב. הם הדגישו את גישת מבחן השכל הישר והסיכון, וקבעו כי הימצאות נשק ברכב לא תרמה תרומה משמעותית לסיבת הפגיעה. לעומת זאת, בחוות דעתה החולקת של השופטת שטרסברג-כהן נטען כי הסעת נוסעים וחפציהם, לרבות נשק אישי, מהווה שימוש טבעי ברכב, ולפיכך הסיכונים הכרוכים בהסעה כזו טבועים בשימוש ברכב. פסק דין זה הפך החלטה קודמת שהעדיפה פיצויים לפי החוק הרלוונטי, תוך הדגשת הפרשנויות המשפטיות המגוונות לסיבתיות ולשימוש ברכב בקביעת אחריות לפגיעות בהקשרים של דריסה.
דנ"א 4015/99 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' נאסיף מזאוי, עליון (29.8.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.