עע"מ 5137/24

תקציר

בסקירה מקיפה של עניינו של המערער נגד רשות ציבורית, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל שימוש לרעה בהליכים משפטיים וחוסר תום לב. בית המשפט הדגיש כי צדדים המערערים על החלטות מנהליות חייבים לגשת ב"ידיים נקיות", עיקרון המושרש במשפט המנהלי ונתמך בתקדימים רבים. המערערת, לצד שותפיה, נקטה פעולות חוזרות ונשנות שמטרתן לכאורה להכשיל את התקדמותו של המשיב בזכייה במכרז ולא לטפל בבעיות משפטיות מהותיות. התנהלות זו כללה הגשת עתירות בחופזה מבלי למצות את כל ההליכים הנדרשים וחזרה בה מעתירה נוספת, תוך הטלת ספק בכוונתו הכנה של המערער. בית המשפט ציין כי התמרונים המשפטיים של המערערת נועדו בראש ובראשונה לעכב את הצלחתו של המשיב ולא לטפל בפערים פרוצדורליים חמורים. יתר על כן, הערעור לא העלה טענות מהותיות נגד ממצאיו של בית משפט קמא, אלא התמקד בעניינים שאינם קשורים זה לזה. השופטים גרוסקופף, שטיין ורונן היו שותפים לדעה כי מעשיו של המערער מהווים ניצול לרעה של הליכי משפט, תוך הפרת חובת תום הלב המצופה בהליכים משפטיים. השופט גרוסקופף הדגיש כי התרת המשך טקטיקות משפטיות כאלה תיתן תוקף להתנהגות מפריעה, נקודה המדגישה את הצורך לשמור על טוהר המידות השיפוטי. בנוסף, ציין בית המשפט כי המערערת לא הגישה צו עיכוב ביצוע, דבר המצביע עוד יותר על היעדר בסיס מהותי לערעור. למרות שהשופטת רונן ציינה כי נותרו שאלות לא פתורות לגבי מעמדו של מציע שנפסל בערעור על תוצאות מכרז, דחיית התיק הנוכחי מבוססת בעיקר על התנהגות בלתי הולמת פרוצדורלית. משכך, דחה בית המשפט את הערעור על הסף והטיל על המערערים הוצאות בגין מעשיהם.