עפ"ת 6698-04-11

תקציר

גזר הדין עוסק בנהג משאית שהואשם במספר עבירות, בהן גרימת מוות ברשלנות, לאחר שהולך רגל מת בעקבות תאונת דרכים. שאלות המפתח היו המקום המדויק בו נפגע המנוח והאופן בו חצה את הכביש. בית משפט קמא מצא כי המנוח נפגע כ-3 מטרים לאחר מעבר החצייה וכי הוא הקיף רכב מסחרי שחנה במעבר החצייה לפני שנפגע. על יסוד ממצאים אלה הגיע בית משפט קמא למסקנה כי המערער הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על כך, והדגישה כי ראיות התביעה אינן עומדות בסטנדרט ההוכחה מעבר לספק סביר הנדרש במשפט פלילי. הם מצאו כי מקום הפגיעה היה לפחות 3 מטרים מערבית למעבר החצייה וכי לא הוכח האופן שבו חצה המנוח את הכביש. תרחיש ההגנה, לפיו ייתכן שהמנוח הלך על הכביש ולא על המדרכה, נחשב סביר ויצר ספק בדבר רשלנותו של המערער. בנוסף, לא ניתן היה לקבוע את המיקום המדויק של הפגיעה בתוך מעבר החצייה. השופטים הגיעו למסקנה כי המערער לא יכול היה לצפות את מעשיו של הולך הרגל וזיכו אותו מכל אשמה, ולו מחמת הספק.