ת"א 54578-03-21

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובעים על הסף, וקובע כי פסקי הדין המכריעים העוסקים בזכויות הצדדים בנכס הם סופיים וכי ניסיונות התובעים לתקוף אותם נדחו בהליכים קודמים רבים. פסק הדין מדגיש כי הטענות בדבר מרמה וזיוף הן למעשה טענות שהועלו והוסדרו בהליכים אלה ולכן אינן קבילות. התובעים, שאינם מיוצגים על ידי עורך דין, מנסים לערער על הבעלות בנכס, אך בית המשפט מוצא כי קיימת השתק משפטי בשל החלטות קודמות של בית המשפט באותו נושא. עוד צוין בפסק הדין כי טענות התובעים חסרות שחר ומהוות ניסיון לערער על החלטות שניתנו במשפטים קודמים, דבר שאינו אפשרי שכן הבעלות בנכס כבר יוחסה לנתבע. בית המשפט מורה לתובעים לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, והתביעה נדחית.