ת"פ 8832-10-23

תקציר

בפני בית משפט השלום בבאר שבע, גזר הדין בעניינו של טוהר בן שמחון (להלן: "הנאשם") בעקבות הרשעתו, על פי הודאתו, בעבירות של התפרצות לבית מגורים בצוותא וגניבה. **המסגרת החוקית והעובדות:** הנאשם הורשע על פי סעיפים 406(ב) ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עובדות כתב האישום המתוקן מורות כי ביום 3.10.23, התפרצו הנאשמים לדירת גן בבאר שבע. הפריצה בוצעה על ידי הרמת תריס גלילה, הכנסת חפץ חד לפתיחת חלון ויטרינה. הנאשם נתפס בתוך המטבח כשברשותו כסף מזומן ומשקפת, שנגנבו מבעלת הדירה. **תסקיר שירות המבחן ושיקולי שיקום:** שירות המבחן הגיש מספר תסקירים בעניינו של הנאשם, אשר הצביעו על מאפיינים אישיותיים ועל תהליך שיקומי. הנאשם, בן 22, מתגורר עם אביו, בעל תעודת בגרות חלקית ושירות צבאי חלקי. הוא עבד במלצרות ובעבודות מזדמנות, וכעת עובד עם אביו בשיפוצים. הנאשם הכחיש שימוש בסמים ואלכוהול, ונמצא שלילי בשתי בדיקות סמים. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הודה בעבירה, הביע אמפתיה כלפי הקורבן, אך הדגיש כי שותפו הוא שיזם את המעשה. הנאשם נטל אחריות חלקית, ומתקשה לעבד את האירוע ומניעיו. סיכויי השיקום הוערכו כטובים, עם שאיפות לחיים יצרניים ומוכנות להשתלב בטיפול. גורמי סיכון שצוינו כוללים קושי בהתבוננות עצמית, קושי בשיקול דעת תחת לחץ והשפעה חברתית, ונטייה לפעולה אימפולסיבית, עם סיכון מסוים לביצוע עבירות דומות. לאורך התקופה, הנאשם השתלב בקבוצת טיפול לצעירים, שם תואר כמשתתף דומיננטי וחיובי, פתוח ופרודוקטיבי. שירות המבחן המליץ על צו מבחן לשנה, המשך טיפול קבוצתי, 200 שעות של"צ, ועונש מאסר צופה פני עתיד. עדכונים נוספים של שירות המבחן חיזקו את ההערכה החיובית של הנאשם, שהתקדם בתובנותיו, הפגין אחריות, והסיכון להישנות עבירות צומצם. נוכח סיום הטיפול הקבוצתי המתקרב, המליץ שירות המבחן על של"צ והפעלת מאסר על תנאי, ללא צו מבחן. **טיעונים לעונש:** המאשימה הדגישה את הערכים המוגנים שנפגעו – קניין, ביטחון ופרטיות. נסיבות הפריצה בצוותא, השימוש בחפץ חד, והאירוע האלים בעת תפיסתם, הוצגו כנסיבות מחמירות. המאשימה עתרה למתחם עונש דומה לזה שנקבע לשותף (12-24 חודשי מאסר), תוך התחשבות מסוימת בהליך השיקומי, אך לא סטייה ניכרת מהמתחם. ההגנה טענה כי מתחם העונש שנקבע לשותף גבוה מדי, וביקשה התחשבות בצעירות הנאשם, היעדר עבר פלילי, שיתוף פעולה, והודאה. עונש של עבודות שירות עלול לפגוע בפרנסתו ובעסק המשפחתי. ההגנה ביקשה לאמץ את המלצת שירות המבחן לעונש של"צ. **מתחם העונש ההולם:** בית המשפט קבע כי הערכים החברתיים שנפגעו הם קניין וביטחון אישי. סקירת פסיקה בעבירות דומות העלתה מתחמי ענישה הנעים בין 10 ל-40 חודשי מאסר בפועל, כתלות בנסיבות הספציפיות. בבחינת נסיבות ביצוע העבירה, צוין כי קדם לה תכנון, בחירת יעד, הצטיידות בכלי פריצה ועבודה בצוותא. הנזק הרכושי היה מצומצם עקב תפיסתם, אך נגרם נזק לתחושת הביטחון והפרטיות. הנזק הפוטנציאלי, הכולל היתקלות בבעלי הדירה ואלימות, נלקח בחשבון. כמו כן, נבחנה הסתמכות הנאשם על שותפו כיוזם, אך בתסקירים המאוחרים הוכרה הכרה בדפוסים שהובילו למעשה. **עיקרון אחידות הענישה:** בית המשפט בחן את עיקרון אחידות הענישה ביחס לשותפו של הנאשם. נקבע כי אף שהנאשם נתפס עם רכוש גנוב, השותף הורשע גם בהפרעה לשוטר תוך שימוש בכוח. נראה כי עבירת ההפרעה ונטילת הרכוש "מתאזנים". לאור העובדה שליבת העבירה – ההתפרצות – בוצעה במשותף, וכי חלקם האחר דומה בחומרתו, נקבע מתחם עונש זהה לשניהם: 12 עד 24 חודשי מאסר. **שיקולי ענישה בתוך המתחם:** בתוך המתחם, נלקחו בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה: * **עבר פלילי:** הרשעה יחידה בבית דין צבאי בגין היעדרות משירות. * **נטילת אחריות:** הודאה, שיתוף פעולה, הבעת צער ושינוי אישי. * **ניסיונות חזרה למוטב:** שיתוף פעולה חיובי וממושך עם שירות המבחן, השתלבות בקבוצה טיפולית, והערכה כי הסיכון להישנות העבירות צומצם. **סטייה ממתחם הענישה:** בית המשפט החליט לסטות ממתחם העונש ההולם, הן בשל שיקולי שיקום מובהקים והן בשל היעדר עבר פלילי רלוונטי. הסטייה ממתחם העונש נחשבת לסטייה מתונה, אשר באה לידי ביטוי בכך שהעונש ייגזר מתחת למתחם, אך מעל לתחתיתו, כדי לשקף את חומרת העבירות ואת שיקולי ההרתעה. **סוף דבר:** בית המשפט גזר על הנאשם את העונשים הבאים: * **9 חודשי מאסר בפועל**, שירוצו בדרך של עבודות שירות. * **6 חודשי מאסר על תנאי**, למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת רכוש. * **קנס כספי בסך 7,500 ₪**, או 45 ימי מאסר תמורתו, בתשלומים. * **פיצוי למתלונן בסך 2,500 ₪**, בתשלומים. ההחלטה משקפת איזון בין חומרת העבירות, הצורך בהרתעה, לבין שיקולי השיקום המשמעותיים שהפגין הנאשם, התפתחותו האישית, והיעדר עבר פלילי רלוונטי.