ע"פ 962/06

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה שהרשיע את המערער בקשירת קשר לביצוע פשע, גניבה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. נסיבות המקרה כרוכות בקנוניה בין מספר נאשמים, לרבות המערער, לבין שני שותפים נוספים לגניבת כספים מבנק הדואר. השותפים פרצו למחשבי הבנק וביצעו הפקדות פיקטיביות לחשבונות הנאשמים. המערער, שפתח חשבון בבנק הדואר, משך מחשבונו 7,000 ₪. התביעה טענה כי המערער קשר קשר עם השותפים לפשע ונטל חלק פעיל במרמה בכך שפתח את החשבון לצורך הפקדת כספי המעילה. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך ראיות נסיבתיות, ומצא את גרסתו לאירועים בלתי מהימנה ואת עדותו שקרית. עוד קבע השופט כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר. המערער ערער על ההרשעה וטען כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לקשירת הקשר וכי הנסיבות שיוחסו לו אינן מצדיקות את ההרשעה בקשירת קשר בנסיבות מחמירות. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות וקובעת כי ניתן להוכיח את הקנוניה באמצעות ראיות נסיבתיות. בית המשפט אף קיבל את מסקנתו של בית משפט קמא כי המערער השתתף במרמה, פתח חשבון מיוחד לכספי המעילה וניסה למשוך אותם. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים אישר את גזר דינו של המערער על ידי בית משפט קמא ל-20 חודשי מאסר, מתוכם 9 חודשי מאסר בפועל והיתר מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט הדגיש כי העונש הולם בהתחשב באופי המתוחכם של העבירה ובצורך בהרתעה, והוא אינו פוגע בעקרון אחידות הענישה. המערער הוזמן להתייצב בבית המשפט המחוזי בחיפה כדי להתחיל לרצות את עונשו.