ע"פ 2597/04

תקציר

בתיק משפטי מורכב שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, הואשם המערער בשורה של עבירות, לרבות מרמה, הפרת אמונים וגניבה בידי מורשה. בין השנים 1996-1992 הציע המערער, באמצעות ארגונים שבשליטתו, שירותי העברת כספים מרוסיה לישראל, תוך הצגת מצג שווא בדבר ביטחונן של עסקאות אלה. הראיות הראו כי כספים שיועדו להעברה הושקעו במרמה בעסקיו הפרטיים של המערער, דבר שהוביל להפסדים כספיים משמעותיים ואי השבת 18 מיליון דולר למפקידים. בית המשפט מצא כי המערער הציג מצגי שווא בפני אלפי אנשים, אך הורשע במרמה בחמישה מקרים מוכחים, לצד גניבה בידי מורשה ועבירות נוספות הקשורות לתאגיד. בית המשפט המחוזי סיווג את התנהגותו העבריינית של המערער לשני שלבים: קבלת כספים במרמה ושימוש לרעה בהם, ואישר את הרשעות המרמה. עם זאת, ההרשעה בגניבה על ידי אדם מוסמך נדחתה בערעור. דעה חולקת הציעה לאשר הרשעה זו בגניבה בהתבסס על פרשנות רחבה של "החזקה כדין", גם אם הושגה במרמה. פסק הדין הסופי הסכים עם חוות דעתה של השופטת פרוקצ'יה, דחה את הערעור כולו והותיר על כנו את העונש המקורי, תוך הדגשת הפרת האמונים הקשה של המערער והפגיעה המשמעותית שנגרמה לנפגעים פגיעים.