ת"צ 7923-06-19

תקציר

בפסק דין זה מדגיש בית המשפט את עקרון הגילוי המרבי בהליכים אזרחיים כדי להקל על גילוי האמת. הוא מדגיש כי ההליך האזרחי דורש שקיפות מלאה, המאפשרת לשני הצדדים גישה למסמכים רלוונטיים. עם זאת, יש לאזן עיקרון זה מול שיקולים אחרים כגון הימנעות מדיג חסר הבחנה של מסמכים לא רלוונטיים, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של צדדים כגון סודות מסחריים והתחשבות בנטל בקשות הגילוי. המקרה הנדון עוסק בתובענה ייצוגית, המחייבת גילוי מסמכים תוך התייחסות לפערי מידע בין התובע לנתבע. התובע התקשה בשל הגדרות קבוצתיות רחבות ולא ברורות, מה שהקשה על זיהוי מסמכים רלוונטיים. הנתבעת טענה כי הבקשה לקבלת פרטי הנוסעים מכבידה, במיוחד נוכח הנתונים הרבים שנדרשו במשך 11 שנים. בית המשפט הכיר בצורך בגילוי מסוים כדי להעריך את גודלה ונזקיה של הקבוצה, אך ביקש לאזן בין הרלוונטיות והנטל על ידי הגבלת המידע והחרגת זיהוי הנוסעים. היא דחתה בקשות למסמכים ספציפיים שהיו רחבות מדי או קשורות לסודות מסחריים, וציינה כי הלגיטימיות והדחף של התובענה הייצוגית לבקשה מצדיקים גילוי כלשהו. בית המשפט אישר חלקים מבקשת הגילוי, והורה לנתבעת למסור נתוני נוסעים למקרים של אי הופעה ללא מזהים אישיים, הנוגעים רק לטיסות הקשורות לישראל. סעיפים הנוגעים למדיניות תמחור או הסדרים ספציפיים עם הנוסעים נדחו, כמו גם כל מידע הנוגע לרישום יתר, שכן אלה לא נגעו ישירות לטענות או להגדרת הקבוצה. בית המשפט סיפק הנחיות מפורטות למסירת מסמכים ותשובות לשאלונים, והדגיש כי אין לייתר את השאלון לאחר מסירת מסמכים. ההחלטה הסופית קובעת מועד קדם משפט ומורה לנתבע לכסות את הוצאות התובע בגין הבקשה שהצליחה חלקית.