פש"ר 14766-12-13

תקציר

במקרה הנדון, בית המשפט הגיע למסקנה כי על החייב לקבל פטור מהליכי פשיטת רגל, הפוטר אותו מכל החובות למעט חובו לרשות המסים, שכן חוב זה סווג כחוב שנוצר במרמה. על פי סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, חובות שנצברו במרמה או במעשים דומים נותרים גם לאחר מתן צו הפטר. כאן, מעשיו של החייב, כגון השמטת נתונים פיננסיים והעלמת הכנסות של מיליונים, נחשבו כהונאה, והובילו להחלטה להחריג את חוב המס מהפטר. יתר על כן, בית המשפט דחה טענות שביקשו לרכך את סיווגה של תרמית זו, והדגיש כי כוונת המרמה מילאה תפקיד מכריע בצבירת החוב. למרות חומרת המעשים, בית המשפט ציין כי החייב, כיום בגיל מתקדם, לא הראה התנהגות בלתי הולמת מהותית במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו, תוך עמידה בחובות תשלום ודיווח. עוד הודגש כי המשך ההליכים לא ייטיב באופן משמעותי עם הנושים, מה גם שלרשות המסים אין אינטרס להאריך את ההליך. משכך, בעוד שתרמית פסלה פטור מלא לפי סעיף 69(א)(2), נמחקו חובות אחרים, תוך הדגשת תכליתו השיקומית של דיני פשיטת הרגל, המאפשרת לחייב הזדמנות להשתקם, למרות חבויותיו הקשורות למס. החייב הציע תשלום נוסף לקופת הנושים, אך מכיוון שלא ניתן היה לפרוע את חוב המס כחוק, הצעה זו נחשבה מיותרת. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של הליך פשיטת הרגל אינה עונשית ומטרתה לאזן בין שיקום לבין השבת חובות, בהתחשב בנסיבותיו של החייב ובאופי החובות שנותרו.