תמ"ש 20429-02-20

תקציר

פסק הדין מקבל את טענתה של X בתיק מס' 20249-02-20, וקובע כי X זכאית על פי כלל השיתוף למחצית מכלל הנכסים השייכים ל-Y, לרבות הדירה הרשומה על שמה של Y, ללא קשר לזכויותיה בנכסים של Y, בירושה. זאת, בהתבסס על 55 שנות נישואיהם של X ו-Y, שבמהלכן עבדו יחד לטובת משפחתם, ועל היעדר טיעונים משכנעים שהציג ח.ח. נהפוך הוא, פסק הדין דוחה את טענת בני הזוג כי הדירה שייכת להם, בשל סתירות בהצהרותיהם ועיכובים בהגשת התביעה. התביעה, המבקשת להשיב את הדירה שבחזקתה, אינה נתמכת בראיות וסותרת פסיקות קודמות. בני הזוג טענו כי הדירה נרכשה על ידי א.ר. מכספו, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי. כמו כן, לא הוכח כי בני הזוג התגוררו בדירה עד לפינוי, וטענתם לדיירות מוגנת לא הוצגה בשלב מוקדם יותר של ההליך. בתוך כך, פסק הדין מורה לבני הזוג לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל עד X והוצאות משפט בסך 5,000 שקל. ניתן לפרסם את פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.