עע"מ 7734/18

תקציר

במקרה דנן, בחן בית המשפט את ההעברה הלקויה של זכויות קנייניות הנוגעות לחלקה בירושלים, שהייתה בעבר בבעלות העירייה אך נתבעה על ידי בעלי חלקה 97 (המכונים המערערים). ההחלטה התמקדה בפסק דין של הוועדה המחוזית משנת 1997, שלטענת המערערים מכיר בזכויותיהם בחלקה. עם זאת, הוועדה המחוזית והעירייה הכחישו כל אחת את קבלת ההחלטה להעביר את הבעלות, מה שגרם לבלבול ולמחלוקת על פרשנות החלטת הוועדה, שהסתפקה בייעוד השטח כשטח פרטי פתוח ללא זכויות בנייה. בית המשפט הדגיש את הימנעותם של המערערים מלספק ראיות קונקרטיות לבעלות, תוך הסתמכות על שימוש ארוך שנים וקביעות היסטוריות מעורפלות. למרות השיהוי המכוון בטיפול בנושא, ודחייה ראשונית של טענת הפרת שלטון החוק, מצא בית המשפט טעות מנהלית חמורה בהליך ההעברה. טענות בדבר השיהוי והטעויות הפרוצדורליות נחשבו משניות נוכח חומרת הפיקוח המינהלי, והצביעו על פגם מתמשך ולא פגם שנפתר. כתוצאה מכך, אושרה החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים, שחייבה בחינה מחודשת של שינויי הייעוד, תוך הדגשת החשיבות של תיקון הפגיעה באינטרס הציבורי ללא קשר לעיכובים פרוצדורליים. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, דבר הממחיש את התמקדותו של בית המשפט בתיקון הפגם המינהלי ולא בענישה על טעויות פרוצדורליות או התנהגות בלתי הולמת פוטנציאלית של המשיבים.