חדל"פ 28742-08-24

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (המערערת) על החלטת ערכאה נמוכה יותר להיעתר לבקשתו של יחיד להפסיק לנכות תשלומי הלוואה. היחיד ביקש להפסיק את הניכוי מכיוון שהדבר פגע בניהולו הכספי. הבנק טען כי יש לו זכות לניכויים על בסיס הקצאה בלתי חוזרת של שכר היחיד ממעסיקו. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבנק לא הציג טענה זו או כל טענה קשורה אליה בנוגע למעמד הנושה המובטח או לחוק המחאת חובות בפני הערכאה הנמוכה יותר. במקום זאת, הבנק הסתמך אך ורק על סעיף במסמך ניכוי השכר, שבית המשפט דן בו ודחה אותו. יתר על כן, תביעת החוב של הבנק עצמו סיווגה את ההלוואות כחובות רגילים, בניגוד לטענתו הנוכחית. בית המשפט הדגיש כי לא ניתן להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, במיוחד על ידי נושה מקצועי כמו הבנק. לפיכך נדחה הערעור, והבנק חויב לשלם 6,000 שקל לקופת הכינוס.