ת"א 14380-10-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה אזרחית בין מבקשים תושבי צ'ילה, לבין משיב שניהל את נכסי הנדל"ן שלהם בישראל. המבקשים ביקשו להכריז על ייפוי הכוח שניתן למשיב כבטל, בטענה שהוא רימה אותם והתייחס לנכסים כאל שלו. המשיב טען מנגד כי רכש את הנכסים ושילם את התמורה המוסכמת. המחלוקת העיקרית נסובה סביב תוקפו של חוזה המכר וייפוי הכוח שנחתם בשנת 1983. בשל גילם המתקדם ובריאותם השברירית של המבקשים, על בית המשפט להחליט על אופן גביית עדותם המוקדמת. האפשרויות הן: עדות בבית המשפט, ייעוץ חזותי או עדות באמצעות מיופה כוח לפי סעיף 13 לפקודת הראיות. בעוד שעדות בבית המשפט היא האפשרות המועדפת, חוסר יכולתם של המבקשים לנסוע לישראל מחייב חלופה. ייעוץ חזותי אינו מתאים במקרה זה מכיוון שיש לעמת את העדים עם מסמכים מקוריים. לפיכך, מורה בית המשפט כי גביית עדויותיהם של המבקשים 1 ו-5 באמצעות האפשרות השנייה. עורכי הדין של שני הצדדים ינהלו את העדות בבית המבקשים בצ'ילה, תוך שימוש בהקלטת וידאו ועימותם העדים עם מסמכים מקוריים. בא כוח המבקשים יחקור את המבקשים חקירה נגדית, ולאחר מכן ייבדקו מחדש על ידי בא כוחם. הקלטות הווידיאו יתקבלו כראיות, כאשר המבקשים יישאו באחריות אם לא ניתן לבסס עליהם ממצא עובדתי. עלויות גביית העדות המוקדמת יישאו על המבקשים.