ת"א 25165-06-19

תקציר

פסק דין זה דן באחריותו של בעל כלב שכלבו נשך שכן. האירוע התרחש כאשר השכן נכנס לביתו, אליו נכנס עובד של בעל הכלב לביצוע תיקונים, וגם כלבו של השכן נכח במקום. השכן טען כי ננשך על ידי כלבו של בעל הכלב, ואילו בעל הכלב טען כי הכלב של השכן עצמו נשך אותו. השופט קיבל את גרסת השכן לאירועים, ומצא אותה קוהרנטית ואמינה יותר. מאחר שהאירוע התרחש בשטח השכן, פסק השופט לטובתו, וציין את מחדלו של בעל הכלב בשליטה על כלבו. השופט התייחס גם לקשר הסיבתי בין התנהגות הכלב לבין הנזק שנגרם, והגיע למסקנה כי התנהגותו של בעל הכלב יצרה סיכון שהתממש. השופט דחה את טענותיו של בעל הכלב בדבר רשלנות תורמת של השכן וויתור לכאורה על זכות התביעה. הנכות הרפואית נקבעה על 4%, עם 2% נכות תפקודית ופיצוי של 18,000 ₪ בגין כאב וסבל. השופטת פסקה גם בעניין סיוע בעבר ובעתיד מצד שלישי, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה והפסדי השתכרות, ופסקה לתובע סכומים שונים בגין נזקים אלה. לבסוף חויב בעל הכלב לשלם את הסכומים שצוינו, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.