ע"א 7822/20
החלטה עליון
תקציר
עקרונות משפטיים וחידושים בניתוח פסיקה: 1. **קבילות ראיות בהליכי ערעור**: - המקרה מדגיש את העיקרון שראיות שהוצגו במהלך המשפט צריכות להישאר בדרך כלל מוגבלות בתוך הפרוטוקול של אותו משפט אלא אם כן הותר במפורש על ידי בית המשפט לערעורים. על פי תקנה 437(א) ותקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תיק הראיות בהליך הערעור מוגבל למסמכים שהתקבלו בעבר או אושרו להגשה. בית המשפט מדגיש כי לא ניתן לצרף או לשקול ראיות חדשות שאינן חלק מפרוטוקול המשפט בערעור אלא אם כן נעשה חריג פרוצדורלי ספציפי. 2. **הגבלות על הגשת ראיות נוספות בערעור**: - הכללים משקפים את הדוקטרינה הפרוצדורלית של סופיות ויעילות בביקורת ערעורים, ומרתיעים צדדים מלהציג ראיות חדשות כדי למנוע עיכוב או מניפולציה מיותרים של הרשומה. העיקרון מקבל חיזוק על ידי הוראה 7(ב) להנחיות הנשיא, הקובעת כי כתבי טענות לא יתייחסו לראיות שלא הוגשו או אושרו להגשה. 3. **ההשפעה המשפטית של מוצגים שהוצמדו שלא כדין**: - מוצגים 13-17 ו-29, שאינם חלק מפרוטוקול המשפט המקורי, נמצאו בלתי קבילים בערעור. פסיקת בית המשפט עולה בקנה אחד עם העיקרון שרק ראיות שהתקבלו כדין בבית המשפט הנמוך יותר או אושרו על ידי בית המשפט לערעורים יכולות להיחשב בקבלת החלטות בערעור. זה שומר על היושרה וההגינות של הליך הערעור, ומונע הצגת ראיות זרות או שעלולות לפגוע. 4. **פרשנות הראיות המצורפות והמטרה**: - ההצדקה של המערערת לצירוף מוצגים מסוימים (למשל, אישורי מס, הפניות להליכים קודמים) אינה גוברת על הדרישה הפרוצדורלית לקבילות. אפילו ראיות בעלות תוכן רלוונטי חייבות להיות משולבות כראוי ברשומה במהלך ההליכים הראשוניים, אלא אם כן ניתן אישור לאחר מכן. בית המשפט מבחין בין ראיות רלוונטיות לבין ציות פרוצדורלי. 5. **סנקציות פרוצדורליות ושיקול דעת בית המשפט**: - סמכותו של בית המשפט להורות על הסרת מוצגים בלתי קבילים ולדרוש תיקונים בסיכומי הצדדים מדגימה את סמכויות שיקול הדעת המוענקות כדי להבטיח ציות להליכים וניהול חלק של ההליכים. סנקציות כאלה משמשות לשמירה על הכללים הפרוצדורליים ומונעות מראיות בלתי מורשות להשפיע על הערעור. 6. **פוטנציאל לתיקונים בעקבות הסרת ראיות**: - ההחלטה מצביעה על חידוש פרוצדורלי לפיו המערערת מחויבת לתקן סיכומים והגשות לאחר הסרת מוצגים בלתי קבילים. זה שומר על עקביות ודיוק של הרשומה, ומדגיש את החשיבות של תיקון פרוצדורלי בהבטחת שלמות השיפוט בערעור. 7. **התייחסות להתנהלות הצדדים ועורכי הדין**: - בית המשפט מתייחס לסוגיות התנהגות, ובפרט לשפה פוגענית בה השתמש המערער בתשובותיו. בעוד שכלל 465 מגביל את היקף התשובות בבקשות ביניים, בית המשפט מזכיר לצדדים ולעורכי הדין לשמור על נימוס ולהימנע משפה מעליבה, ומחזק את עקרון המקצועיות והסנגור המכבד. לסיכום, מקרה זה מאחד עקרונות פרוצדורליים בסיסיים בדיני הערעור, תוך הדגשת ההקפדה על כללי קבילות הראיות, המגבלות על השלמת התיעוד לאחר המשפט, וסמכותם של בתי המשפט לאכוף ציות פרוצדורלי. הוא גם מדגים כיצד כללים פרוצדורליים משמשים לשמירה על הוגנות, הימנעות מדעות קדומות ושמירה על שלמות ההליך השיפוטי, תוך מתן אפשרות לחידושים פרוצדורליים כגון יישום סנקציות ודרישה לתיקון הגשות לאחר תיקוני ראיות.
ע"א 7822/20 יהודה קרשין נ' משה גולדשמיד, עליון (22.4.2021)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.