ת"פ 51326-08-20

תקציר

השופט מצא את הנאשם אשם בשני סעיפים של איומים וסעיף אחד של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, למרות טענות הנאשם כי המתלונן הוא התוקף והוא פעל מתוך צורך. השופט מצא את גרסת המתלוננת לאירועים אמינה ונתמכת בראיות, בעוד שעדותו של הנאשם לא הייתה עקבית וחסרת אמינות. השופט הדגיש כי המתלונן לא סיכן את עצמו בעת נהיגה וכי הנאשם איים על המתלונן לאחר האירוע. השופט דחה גם את טענת הנאשם למחדלי חקירה, וציין כי הם לא שללו מהנאשם הגנה ראויה. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא עמד בתנאים להגנת הצורך, שכן היו לו אפשרויות אחרות מלבד תקיפת המתלוננת. הראיות, לרבות עדותו של המתלונן ועד ניטרלי, יחד עם ראיות רפואיות, תמכו בקביעת השופט בדבר אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר.