ע"פ 40223/07

תקציר

כתב אישום הוגש נגד 16 נאשמים בגין הפרת חוק התכנון והבניה בכך שהשתמש בבניין בן 7 קומות שנבנה ללא היתר כשטח מגורים, בית כנסת ועמדת שמירה. במהלך המשפט בוטלו האישומים נגד נאשם אחד, בעוד נאשם אחר הודה באשמה. בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים הרשיע את 14 הנאשמים הנותרים (המערערים) באישומים וגזר עליהם לשלם קנס, להפסיק להשתמש בבניין ולאטום את פתחי הגישה. המערערים ערערו על הכרעת הדין וגזר הדין, וטענו כי כתב האישום לא גילה כל עוולה, כי נמנע מהם משפט הוגן, כי שגה בית המשפט בכך שדחה את טענתם להגנה מפני צדק וביקש להציג ראיות נוספות. עוד טענו כי זכויותיהם הפרוצדורליות נפגעו, וכי העונש מוגזם. ערכאת הערעור דחתה את הערעורים, ולא מצאה טעם בטענות המערערים. בית המשפט קבע כי למרות פגם שנפל בכתב האישום, המערערים לא הוטעו ולא נגרם עיוות דין. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר אכיפה בררנית וקבע כי זכויותיהם הפרוצדורליות כובדו. יתר על כן, היא אישרה את העונש ומצאה אותו סביר ומידתי לעבירה. גם הראיות הנוספות שביקשו המערערים נדחו, שכן הן נמצאו בלתי רלוונטיות ולא צפויות לשנות את החלטת בית משפט קמא. ככלל, נדחו הערעורים, על כל חלקיהם, והמערערים חויבו לעמוד בעונש המקורי בתוך 30 יום.