תא"ח 29656-10-11

תקציר

מדובר בפסק דין הנוגע לתביעה לפינוי דירה בשכירות בחיפה. התובעים, בעלי הדירה, הגישו את התביעה נגד הנתבע - בנה של הגב' פרידה ירדן ז"ל, שהתגורר בדירה. הדירה הייתה בבעלות אביהם של התובעים, ולאחר מותו קבע בצוואתו כי הגב' ירדן תוכל להתגורר בדירה עד יום מותה, והוריש את זכויותיו בדירה לתובעים. הנתבע טען כי התגורר עם אמו בדירה למעלה מ-6 חודשים לפני פטירתה, ולכן הייתה לו זכות להתגורר בה כדייר מוגן. התובעים טענו כי זכויותיו של המנוח בדירה אינן נופלות תחת ההגדרה של דיירות מוגנת, ולכן גם זכויותיו של בנה, אם ישנן, אינן נופלות תחת הגדרה זו. בית המשפט הסכים עם התובעים, קיבל את תביעתם והורה על פינוי הדירה, תוך שהוא ממליץ כי התובעים ישלמו את דמי השכירות של הנתבע עבור דירה דומה לתקופה של 24 חודשים. עוד נקבע בפסק הדין כי בכל מקרה, גרסת המגורים של הנתבע בדירה אמינה, והוא אכן התגורר בה עם אמו. עם זאת, מאחר שלמנוחה לא היה מעמד של דיירת מוגנת, כך גם בנה. בית המשפט הדגיש כי מדובר במקרה קשה, שכן הוא חש שנעשה עוול למנוח ולנאשם בשל חוסר ידע משפטי, אך ידיו של בית המשפט כבולות על ידי החוק.