ת"ק 16149-10-22

תקציר

השופט פסק לטובת התובע באופן חלקי. התובע החמיץ את טיסת ההמשך עקב איחור של 25 דקות בחלק הראשון של נסיעתו, וחברת התעופה הנתבעת לא סיפקה לו את ההטבות המפורטות בחוק שירותי תעופה, החל על מקרה זה. החוק מסדיר טיסות היוצאות או נוחתות בישראל, לרבות טיסות עם עצירות ביניים, וקובע הטבות לנוסעים שטיסתם בוטלה או התעכבה. במקרה זה, טיסת ההמשך שהחמיצה התובעת נחשבת כמבוטלת, למרות שהמריאה במועדה, שכן היא יצאה בזמן שהתובעת הייתה עדיין בטיסה הראשונה עקב איחורה. השופט טען כי פירוש החוק אחרת סותר את תכליתו – להגן על הנוסעים מפני מחדלים שלא באשמתם. גם פסיקה קודמת תמכה בפרשנות זו. כמו כן, יש לראות את שתי הטיסות כיחידה אחת שכן הן נרכשו יחד, והתובע העיד כי הזמין אותן ככאלה. השופטת מתחה ביקורת על הנתבעת שאפשרה זמן חיבור כה הדוק, במיוחד בהתחשב בבעיות הניידות של התובעת, וציינה כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה לאפשרויות חלופיות עם זמני חיבור ארוכים יותר. טענת הנתבעת כי השיהוי נגרם בשל נהלי בטיחות וביטחון לא נתמכה בראיות מספיקות ונדחתה. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע פיצוי כספי בסך 5,840 ש"ח, הוצאות בסך 700 ש"ח, ואת שני הסכומים יש להצמיד לצבור ריבית אם לא ישולמו תוך 30 יום. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים לדוגמה בסך 2,500 ₪, שכן הנתבעת לא סיפקה את ההטבות להן זכאי התובע על פי החוק. השופטת הדגישה את פערי הכוחות בין הצדדים וציינה כי הנתבעת, חברה בעלת מוניטין, פעלה שלא בצדק בכך שהגישה מסמכים רק בדיון ולא לפני כן.