בב"נ 16893-04-19

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב צו הריסה מנהלי ועבודות בנייה נוספות שבוצעו על פיסת אדמה לאחר הוצאת הצו. המבקשים, המודים כי ביצעו את העבודות הנוספות, טוענים כי צו ההריסה אינו חל על בנייה חדשה זו ומערערים על זכותה של הרשות להרוס אותה. לטענתם, חלפו המועדים להוצאת צו כזה וטוענים להיעדר הודעה מתאימה על כך שהעבודות הנוספות צפויות להריסה. עם זאת, השופט בוחן היטב את הדינים הרלוונטיים ואת המקרים הקודמים ומגיע למסקנה כי צו ההריסה המנהלי, כפי שהוצא על ידי המשיב, חל גם על העבודות הנוספות בקרקע. השופט מדגיש את החומרה שבה רואה המחוקק בנייה בלתי חוקית ואת המשך עבודתה לאחר הוצאת צו הריסה. לדברי השופט, הרשות אינה נדרשת להוציא צו הריסה נפרד לעבודות הנוספות, שכן הוא כבר נכלל בצו המקורי. זאת ועוד, השופטת מוצאת כי המועדים להם טענו המבקשים אינם ישימים במקרה זה וכי המשיב פעל כדין. השופטת מקבלת את טענת המשיב כי הם הודיעו כראוי למבקשים באמצעות הדבקת ההוראה על דלת הבניין. משכך, דוחה השופט את טענות המבקשים ופוסק לטובת המשיב, ומאפשר להם להמשיך בהריסת העבודות הנוספות בקרקע. למבקשים ניתנים שבעה ימים לציית, שלאחריהם יוכל המשיב לאכוף את צו ההריסה. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים.