רע"א 7940/23

תקציר

פסק הדין דוחה בקשה למתן רשות ערעור, שכן הוא אינו מתייחס לשאלה משפטית עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים, ואין עיוות דין המצדיק קבלת הערעור. ערעורו של המבקש הוגש באיחור של שלושה ימים, ולמרות טענות המצדיקות את השיהוי, לא מצא בית המשפט אישור או סיבה תקפים לקבל את ההגשה המאוחרת. תקנה 33(ב), שצוטטה על ידי המבקש, אינה חלה על המצב, שכן היא נוגעת לתיקון דחיות במרשם, ולא להארכת מועדי ערעור. זאת ועוד, המבקש לא סיפק סיבה מספקת לעיכוב, גם לאחר שנמסר לו על ההליך הנכון ימים ספורים לפני המועד האחרון. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי לא התקיימו "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הארכת מועד ההגשה, בהתאם לפסיקות קודמות לפיהן כל שיהוי מחייב הצדקה ספציפית. ההחלטה הדגישה גם את שיקול הדעת הפרוצדורלי, וציינה כי דחיית בקשות מסוג זה היא דבר שבשגרה ואינה מעידה בדרך כלל על עיוות דין. הערעור המאוחר התייחס להליך ביניים בבקשת המצאה במקום לסיים את המחלוקת העיקרית, תוך הפחתת טענות לדעות קדומות קשות. בסופו של דבר, מבלי לזהות כל טעות של בית משפט קמא המצדיקה את התערבות הערעור, הבקשה נדחתה, ללא צו הוצאות, ובכך נסגרה ההחלטה ביום 9.11.2023.