עת"מ 13887-10-15

תקציר

העותרים הגישו תביעה בפני בית המשפט, בה ערערו על החלטת ועדת ערר לאשר היתר בנייה לבניית פיר מעלית בבניין ביתם המשותף. העותרים טענו כי מידות המעלית חרגו מהגדלים המינימליים שנקבעו בתקנות והפר הסכם בין המבקשים לדיירי הבניין. עוד טענו כי המעלית לא נבנתה בהתאם לתנאים שנקבעו בהסדר, ביחס לקיר הבניין, לקו הסימטריה בין הדירות ולגובה מעקה הגשר. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי החלטת ועדת הערר סבירה ומבוססת על שיקולים תכנוניים. בית המשפט קבע, כי נכונה קבעה ועדת הערר כי התכנית להקמת המעלית תואמת את התכנית החלה ואת ההסכם בין הצדדים. כמו כן, הייתה זו החלטה תכנונית סבירה לאשר את מידות המעלית, מה גם שהן לא חרגו מהתקנות ונתמכו בחוות דעת של מהנדס. זאת ועוד, מצא בית המשפט כי יתר טענות העותרים בדבר הצמדת המעלית לקיר הבניין, לקו הסימטריה ולמעקה הגשר, היו שיקולים תכנוניים החורגים מתחום סמכותה של הוועדה. בית המשפט הדגיש כי מדובר בהחלטות תכנוניות מקצועיות שאין להתערב בהן. בנוסף, ציין בית המשפט כי העתירה הוגשה באיחור, ופיר המעלית כבר נבנה. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם הוצאות למשיבים.