ב"ל 5866-02-23

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין נכות מעבודה של אדם. הוועדה לא הכירה בהשפעה המצטברת של מצבו הרפואי של המערער, אלא התמקדה בגילו הצעיר יחסית ובניסיונו המקצועי הקודם. יתר על כן, הוועדה לא עמדה בתנאי פסק דין קודם שהורה להם לשקול את הפער בין מוגבלות רפואית לתפקודית, ואף לא נימקה כראוי את נימוקיהם. פסק הדין מורה להחזיר את התיק לוועדת הערר בגין אי כושר, בהרכב חדש, כדי שתדון מחדש בערעור על ההחלטה המקורית, ותסביר את החלטתה בצורה ברורה. כמו כן, על הוועדה להביא בחשבון כי דרגת הנכות הרפואית הכוללת צריכה להיות נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר. המשיב יישא בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עורך דינו וניתן לערער על פסק הדין באמצעות בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.