ת"פ 17899-11-10

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בתיק פלילי נגד נאשם שלא גידר משטח עבודה, בניגוד לתקנות הבטיחות. על בית המשפט להחליט האם מעשיו של הנאשם היו טריוויאליים, ולפיכך אינו אחראי פלילית, והאם יש לבטל את ההרשעה. סעיף 34ז לחוק העונשין, המגדיר מעשים טריוויאליים כמעשים שאינם פליליים, מתפרש באופן שונה על ידי בתי המשפט השונים. חלקם נוקטים בגישה מצמצמת, תוך התחשבות רק במעשה עצמו ולא בנסיבות העבריין, בעוד שאחרים מאמצים פרספקטיבה רחבה יותר, תוך התחשבות בנסיבות אישיות. במקרה זה, בית המשפט מצדד באחרון וטוען כי אופי העבירה, חומרתה והאינטרס הציבורי במיצוי הדין עם הנאשם גוברים על שיקולים אישיים. טענת הנאשם לביטול ההרשעה, על בסיס נזק מקצועי וכלכלי, אינה נתמכת ואינה משכנעת. בית המשפט מדגיש את חומרתן הרבה של הפרות חוקי הבטיחות בעבודה ואת הצורך בהרתעה, במיוחד במקרים בהם אי עמידה בתקנות עלולה להוביל לפציעות חמורות או למוות. יש תקדים להטלת קנסות כספיים ולא עונשי מאסר על עבירות כאלה. בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, הזמן שחלף מאז התאונה והשיהוי בהגשת כתב האישום, בית המשפט גוזר על הנאשם קנס של 5,000 ₪ או 25 ימי מאסר, והתחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מביצוע העבירה במשך שלוש שנים. כמו כן מפורטת זכות הערעור.