פ"ה 35761-06-18

תקציר

המקרה עסק ברב, סיני מאיר פרנקל, שנבחר לרב העיר על ידי המועצה הדתית יבנאל בשנת 1974. המחלוקת התעוררה בעקבות החלטת המועצה לצמצם את היקף משרתו של הרב ממשרה מלאה למשרה חלקית (25%), בנימוק של אילוצי תקציב ותפקודו המוגבל של הרב. הרב ערער על ההחלטה וטען כי המועצה נעדרת סמכות לצמצם את עמדתו וכי ההחלטה אינה חוקית ובלתי סבירה. עוד טען כי הקיצוץ נובע מהטרדות אישיות ופוליטיות. בית המשפט בחן את המסגרת הנורמטיבית המסדירה את בחירתם וחובותיהם של רבני ערים, ומצא כי למועצה הדתית סמכות לקבוע את היקף משרתו של הרב שכן היא אחראית לתשלום שכרו. בית המשפט הסתמך על פסיקות קודמות של בתי המשפט, שקבעו כי המועצה יכולה, עקרונית, לצמצם את היקף משרתו של רב. נמצא כי החלטת המועצה לא התבססה על שיקולים משמעתיים אלא על שיקולים כלכליים ועל פעילותו המוגבלת של הרב. בית המשפט קיבל את עמדת המועצה כי היא נקלעה לקשיים כלכליים וכי שכרו של הרב היווה חלק ניכר מתקציבה. בנוסף, קבע בית המשפט כי דרישות משרת הרב מוגבלות בשל גודלה ואופייה של הקהילה. עוד קבע בית הדין כי הרב לא ביצע את כל המשימות שנדרשו ממנו וסירב לעבוד ממשרדי המועצה, כפי שהתחייב מהחלטות קודמות. היקף עבודתו בפועל של הרב לא הצדיק משרה מלאה, והחלטת המועצה לצמצם את המשרה נמצאה סבירה. באשר לטענת ההטרדה, שמע בית המשפט עדויות רבות ומסמכים שהציג הרב אך מצא אותם לא משכנעים. הטענות היו כלליות ומבוססות על שמועות, והרב לא הביא ראיות קונקרטיות להתערבות פוליטית בהחלטת המועצה. בסופו של דבר דחה בית המשפט את טענת הרב וקבע כי החלטת המועצה לצמצם את היקף משרתו ל-25% הייתה חוקית וסבירה. ההחלטה תיכנס לתוקף חודש לאחר מכן, והרב חויב לשלם למועצה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל. לשני הצדדים הייתה הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום.