ע"א 4848/91

תקציר

הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת הערכאות הקודמות כי הבנק החזיק שלא כדין שיקים שלא אושרו כראוי. ההמחאות הונפקו ל"מודרן בע"מ" אך הוטבעו בחותמת "מודרן השקעות בע"מ". פער זה גרם לכך שאף גורם המחזיק בשיקים לא יכול להיחשב כמחזיק ראוי לפי סעיף 28(א) לפקודת השטרות. כתוצאה מכך, פורשה יכלה לערער על זכותו של הבנק על הצ'קים, בטענה כי לא הייתה מסירה תקינה של הצ'קים שכן הם היו חלק מעסקת משלוח המותנית במכירת בד. תנאי זה הופר כאשר מודרן העבירה את הצ'קים לבנק מבלי להשלים את מכירת הבדים. בתי המשפט קבעו כי לא הייתה מסירה לגיטימית, מסקנה הנתמכת בממצאים עובדתיים לפיהם פורשה החזירה 7,000 מטרים של בד וניסתה להחליף את הצ'קים. בית המשפט הדגיש כי האחריות היא על פורשה להוכיח את אופיו המותנה של המסירה, דבר שעשתה בהצלחה, שכן השיקים הועברו לפני שהתקיים התנאי. כך, הצ'קים נסחרו שלא כדין על ידי מודרן, תוך פגיעה בזכויותיה של פורשה והיוו הפרת אמונים. כישלונו של הבנק להוכיח כי החזיק את הצ'קים בתום לב חיזק עוד יותר את הגנתה של פורשה. עוד צוין בפסק הדין כי שיקולים אפשריים כלשהם בנוגע להחזקת שווי השיקים על ידי הבנק אינם נחוצים לדיון לאור פסק הדין. ההחלטה כללה את דחיית ערעורו של המפרק וחויבתו לשלם לפורשה הוצאות בסך 10,000 שקל, בהסכמת כל השופטים.