עע"א 1076/95
פסק-דין עליון
תקציר
בהכרעת הדין מעורבים חמישה משיבים שהורשעו בעבירות ביטחוניות חמורות, המוגדרים כאסירים ביטחוניים, ובקשותיהם ליצירת קשר טלפוני בעת שהותם בכלא. שירות בתי הסוהר דחה בקשות אלה, בנימוק של שיקולי ביטחון המדינה בהתבסס על הערכות של שירות הביטחון הכללי. המשיבים עתרו לבתי המשפט המחוזיים, אשר פסקו לטובתם, והובילו לערעורי המדינה והשב"ס. בית המשפט העליון בחן את המסגרת החוקית וציין כי פקודת בתי הסוהר אינה מגבילה במפורש את הקשר הטלפוני של האסירים אלא מאפשרת הסדרה של שב"ס. על האסירים הביטחוניים, בשל מסוכנותם הפוטנציאלית וקשריהם לארגונים בלתי חוקיים, חלות מגבלות תקשורת מחמירות יותר. בית המשפט נתן תוקף להסדרים מיוחדים המאפשרים קשר טלפוני רק במקרים חריגים, תוך איזון בין זכויות האסירים לבין שיקולי ביטחון המדינה. מצבו של כל משיב הוערך לגופו. לחלקם, כמו לאלה שנזקקו לפנות לאוניברסיטאות, הומלץ לשב"ס לשקול מחדש את בקשותיהם בתנאים מחמירים כדי להבטיח את ביטחונם. אחרים, כמו משיב שביקש לדבר עם אב חולה בעזה, הציגו נימוקים הומניטריים המצדיקים הערכה מחודשת. לעומת זאת, כאשר הבקשות נעדרו הצדקה חריגה או הציגו סיכונים ביטחוניים ברורים, כגון תקשורת אסורה עם גורמים עוינים חיצוניים, תמך בית המשפט בסירוב השב"ס. בסופו של דבר התקבלו פניות השב"ס, תוך הנחיה לשקול מחדש חלק מהבקשות, תוך הקפדה על איזון בין הצרכים הביטחוניים לבין השיקולים ההומניטריים.
חקיקה מקושרת
עע"א 1076/95 מדינת ישראל נ' סמיר קונטאר, עליון (13.11.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.