עת"מ 8661-08-18

תקציר

העותר, הסובל מבעיות נפשיות וגופניות ומצוי במצוקה כלכלית קשה, ביקש להיות מוכר כדייר חוזי או ממשיך של דירת דיור ציבורי. המשיב, האחראי על הדיור הציבורי, סירב לבקשה בעקבות מות אחיו של העותר. בית המשפט מצא כי העותר לא הוכיח את טענתו ודחה את העתירה. תוך הכרה בנסיבותיו של העותר, ציין בית המשפט את מצוקת הדיור הקשה ואת הצורך להקצות דיור ציבורי ללא משוא פנים. השופטת הסכימה עם טענת המשיב כי העותר אינו זכאי להיות שוכר חוזי בשל אי חתימתו על הסכם השכירות ומגוריו הלא רצופים בדירה. בנוסף, העותרת לא עמדה בקריטריונים להכרה כדיירת ממשיכת. בית המשפט הדגיש כי החלטת הוועדה הייתה סבירה ומבוססת על ראיות, ולא ראה עילה להתערב. כמו כן, השופט שיבח את נכונותו של המשיב להציע לעותר דיור ציבורי חלופי ועיכב את הליך הפינוי בשלושה חודשים כדי לאפשר לעותר לשקול את האפשרויות. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו של העותר.