רע"א 8218/22

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשות למתן רשות ערעור בענייני בוררות, והדגיש כי חופשה כזו ניתנת רק במקרים חריגים המציבים שאלות עקרוניות או שיש בהם כדי לעיוות דין. בית המשפט ציטט תקדימים התומכים בהחלטתו, וציין את היקף ההתערבות המוגבל, במיוחד במקרים הנוגעים לאישור או ביטול פסקי בוררות. במקרה זה, הצדדים לא הוכיחו כי בקשותיהם העלו חששות עקרוניים או סוגיות משפטיות. זאת ועוד, טענו המבקשים כי דחיית בקשתם מנעה מהם שלא כדין להגיש בקשה חדשה בעילות שונות; עם זאת, בית המשפט הבהיר כי הליך הבקשה המקורי התנהל נכון על פי כללי סדר הדין האזרחי. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים כי בית המשפט המחוזי פירש באופן שגוי סעיפים רלוונטיים בחוק הבוררות, ואישר כי בקשתם אינה עומדת בתנאי עילת הביטול שצוינה. כמו כן, בקשת המשיב לתקן את החלטות הבורר נדחתה משום שביקש שלא ראוי שבית המשפט יפעל כגוף ערעור על ממצאי הבורר. בית המשפט הדגיש כי אף אחד מהצדדים לא הגיש בקשה לביטול פסק הבוררות בהתבסס על העילות המשפטיות המפורטות בחוק הבוררות. משכך, נדחו הבקשות מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.