ע"א 449/81

תקציר

במקרה של ברכה מגד נ' מפעל עורות בן לב בע"מ, נפגע המערער, פועל, בידו בעת שעבד במפעל. הוטל עליה להחליק עור במכונת גיהוץ, אך כשהבחינה בקמט היא הפרה את נהלי הבטיחות והניחה את ידה על מגן המכונה, מה שגרם לפציעה ולנכות לצמיתות של 40%. תחילה קבע בית המשפט המחוזי כי המעסיק נשא ב-85% אחריות בגין מכונות לא מגודרות, אך הטיל על העובד 15% רשלנות תורמת בגין התעלמות מהוראות הבטיחות. בית המשפט העליון בחן את המקרה והדגיש כי בעוד שמעסיקים צריכים להבטיח תנאי עבודה בטוחים, העובדים חייבים גם להקפיד על אמצעי זהירות. בית המשפט הפעיל שני מבחנים – אמת המידה של האדם הסביר ומבחן מידת האשמה – כדי להעריך את הרשלנות. נקבע כי המערער פעל ברשלנות רבתי, שכן אדם סביר היה נמנע מלהכניס את ידו למכונה פועלת. בית הדין הגדיל את רשלנותה התורמת ל-30% והפחית את סכום הפיצוי ב-20% נוספים בשל כישלונה לצמצם נזקים על ידי חזרתה לעבודה, למרות שלא הייתה חובה לעבור ניתוח. התיק הוארך כדי להבהיר את ניכויי תשלומי הביטוח, להתאים את הפיצוי לפי הערכות רשלנות חדשות ולשקול מחדש את שכר הטרחה, תוך חיזוק האיזון הדק בין אחריות המעביד לאחריות העובד.