ת"פ 4000-08-18

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני נאשמים, אב ובנו, שהואשמו במספר עבירות הקשורות לכניסה בלתי חוקית לישראל מהשטחים הפלסטיניים. נאשם 1, האב, הורשע בעבירות של כניסה שלא כדין, נהיגה ללא ביטוח או רישיון והסעת שוהה בלתי חוקי. נאשם 2, הבן, הורשע בכניסה שלא כדין. שני הנאשמים טענו כי הם מאוימים בשל שיתוף הפעולה של נאשם 1 עם כוחות הביטחון הישראליים. עם זאת, השופט קבע כי טענותיהם נדחו בעבר על ידי הוועדה למאבק באיומים ובית המשפט העליון, ולכן התביעה הנוכחית בגין כניסה בלתי חוקית היא חוקית. השופטת דחתה גם את טענתו של נאשם 1 כי יש להאריך את מאסרו על תנאי בשל סמיכות העבירה לסייג הצורך, שכן לא התקיים אף אחד מהתנאים לסייג זה. לגבי נאשם 1 נקבע טווח הענישה ההולם על 3 עד 12 חודשי מאסר בצירוף קנס, ואילו על נאשם 2 נקבע עונש מקסימלי של 5 חודשי מאסר. בקביעת העונשים בפועל שקל השופט גורמים מקלים ומחמירים כאחד, כגון רישום פלילי, תחושת איום ונסיבות אישיות. בסופו של דבר, נגזרו על נאשם 1 4 חודשי מאסר בפועל, קנס ומאסר על תנאי, ואילו על נאשם 2 הוטלו 4 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית. השופט הדגיש כי העונשים הולמים בהתחשב בחומרת העבירות ובטענות האיום שנדחו. לשני הנאשמים יש זכות ערעור בתוך 45 יום.