ת"פ 5060-10-14

תקציר

השופט מוצא את הנאשם אשם באישומים נגדו, שכן הגנה עצמית אינה ישימה במקרה זה. העימות בין הנאשם למתלונן החל בפאב, כאשר לשני הצדדים היו גרסאות שונות לגבי האירועים שהובילו לעזיבתו של המתלונן את הפאב. אין חולק כי המתלונן אינו מזהה את הנאשם כתוקף שלו, שכן התקיפה התרחשה מאחוריו בעת שיצא מהפאב. השופט מתקשה לברר את העובדות על סמך דברי המתלונן, בשל שכרותו וחוסר הפירוט שלו. בינתיים, אמירותיו של הנאשם התפתחו עם הזמן. השופט נותן משקל רב יותר להודעותיו הראשוניות של הנאשם במשטרה, שם הודה כי היכה את המתלונן מספר רב של פעמים, דבר הנתמך גם בראיות ובפציעותיו של המתלונן. השופט מציין כי אמירותיו הראשונות של הנאשם עולות בקנה אחד עם הראיות וזו עם זו, בניגוד לעדויותיו המאוחרות וטענותיו להגנה עצמית. בנוסף, השופט מתייחס לתיעוד הווידיאו החסר של חקירת הנאשם וקובע כי אין בו כדי להשפיע באופן משמעותי על מהימנות דבריו. בהתבסס על הודאותיו של הנאשם עצמו ועל הראיות הקיימות, השופט מגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם חרגו מעבר לנדרש להגנה עצמית, שכן המתלונן נוטרל אך הנאשם המשיך לתקוף אותו באופן לא מידתי. לפיכך, השופט מרשיע את הנאשם באישומים, שכן מעשיו אינם נופלים בגדר ההגנה העצמית.