תא"מ 65949-11-16

תקציר

הסכסוך החל כאשר התובעים, שהיו נשואים ושכרו דירה מהנתבע, תבעו אותו על סך 65,170 ₪ בגין נושאים שונים במהלך תקופת השכירות שלהם. התובעים טענו כי בדירה היו בעיות רטיבות, רטיבות ונזילות, כי הנתבע היה מודע לבעיות אלו ולא תיקן אותן, וכי כתוצאה מכך לא יכלו להשתמש בדירה באופן סביר ואיכות חייהם נפגעה. הם גם טענו לחיובי חשמל מופרזים, דרשו את החזרת הפיקדון ודרשו החזר על אובדן ימי עבודה, הוצאות נסיעה ועוגמת נפש. הנתבע טען כי הליקויים הנטענים טופלו בהקדם, וכי התובעים עצמם גרמו נזק לדירה ולא שילמו חשבון חשמל, דבר המצדיק את שמירת הפיקדון שלהם. השופט מצא כי טענת התובעים אינה נתמכת ברובה והראיות שלהם חסרות. טענתם כי ליקויי הדירה מנעו מהם ליהנות מהנכס במשך עשרה חודשים אינה אמינה. יתר על כן, התובעים לא הביאו ראיות אובייקטיביות לביסוס טענות הנזק שלהם, וגרסתם לאירועים הייתה לעיתים קרובות לא עקבית ולא שלמה. השופט ציין כי התנהגותו של הנתבע הותירה מקום לשיפור, אך טענת התובעים לא צלחה ברובה, בהתבסס על הודאתם שלהם והיעדר ראיות מוצקות. עם זאת, השופט פסק לטובת התובעים בשני סעיפים. הנתבע חויב להשיב לתובעים 3,000 ₪ בגין חיובי חשמל שלא כדין, שכן נוהגו לגבות תעריף גבוה יותר מהוצאותיו היה בניגוד לחוק. בנוסף, הנתבע נדרש להשיב לתובעים פיקדון בסך 3,000 ₪, שכן לא הוכח די הצורך כי התובעים גרמו נזק לדירה או כי הם חייבים לו כספים נוספים. בסופו של דבר קבעה השופטת כי כל צד יישא בהוצאותיו, והורתה לנתבעת לשלם לתובעים 6,000 שקל בתוך 30 יום. התביעה נדחתה ברובה, בשל חוסר יכולתם של התובעים להוכיח את טענותיהם, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.