עע"מ 8884/11

תקציר

השופטת, דנה כהן-לקח, שקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים וקבעה כי הערעור מבוסס על התנהלות פרוצדורלית. לדברי עו"ד כהן-לקח, כדי לערער על פסק דין, אדם שלא היה מעורב פורמלית בערכאה הקודמת צריך להוכיח שהיה "הליך נלווה" שבו הוא היה "בעל דין בפועל", וכי פסק הדין פגע בזכויותיו האישיות. יתר על כן, עליהם להצדיק את הימנעותם מלהפוך לבעל דין בערכאה הקודמת במועד. במקרה הנוכחי, השופט מגיע למסקנה כי המערערים לא פעלו בשקידה בהליך בבית המשפט לעניינים מנהליים, למרות שניתנה להם ההזדמנות לעשות כן. בהנחה שנכונה טענת המערערים כי בקשתם להצטרף למשפט הושארה ללא הכרעה, השופט מוצא כי לא ניתן להסביר כי הם יישארו חסרי מעש במשך קרוב לשנתיים מבלי שיפעלו באופן אקטיבי לבקשתם או יתקשרו עם בית המשפט. השופט מדגיש כי ערעור על פסק דין בהליך שבו לא השתתף אינו ישים. לפיכך, בשל חסרונותיהם הפרוצדורליים של המערערים, הם מנועים מלערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים. עוד מציינת עו"ד כהן-לחך כי קיומם של ערעורים אחרים על אותו פסק דין אינו מצדיק קבלת ערעור ספציפי זה, ומדגישה את חשיבות השמירה על הסדר הפרוצדורלי והיעילות. משכך, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לכסות את הוצאות המדינה בסך 4,000 ₪.