רע"א 7787/21

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט מספר בקשות למתן רשות ערעור על החלטה הנוגעת לאישור תובענה ייצוגית, מבלי להידרש לתגובת המבקשים המייצגים. בדרך כלל, בקשות לדחיית בקשות כאלה נענות רק במקרים חריגים שבהם אין בסיס לתביעה. בית המשפט הדגיש כי לטענות נגד אישור תובענה ייצוגית יש להתייחס בדרך כלל במהלך הדיון לאישור, ולא בדרך של דחייה על הסף. הבנקים המעורבים טענו נגד החלת דיני התחרות וטענו כי "דוקטרינת ההשפעות" אינה מוכרת בדין הישראלי, אך בית המשפט ציין כי תחולתה של דוקטרינה זו נותרה שאלה פתוחה, תוך ציטוט מקרים קודמים. בפסק הדין נטען כי אל לו לבית המשפט לקבוע בטרם עת את תחולת הדוקטרינה, שכן היא דורשת בירור עובדתי מפורט שאינו מתאים להליכים מקדמיים. באשר להיעדר עילת תביעה אישית של המבקשים המייצגים, קבע בית המשפט כי יש לבחון סוגיה זו גם במסגרת הליך האישור המהותי על מנת למנוע סיבוך הליכים בפסקי דין מוקדמים. בית המשפט קבע כי הוא יכול לאפשר לתביעה ייצוגית להתנהל גם אם המבקשים הנוכחיים הם חסרי מעמד אישי, על ידי החלפתם באחרים העומדים בקריטריונים. בשאלה האם בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים, ההחלטה דחתה זאת עד לאחר בחינת דוקטרינת התוצאה, בשים לב לכך שקיים שיקול דעת מתי יש לקיים דיון כזה. בסופו של דבר, מבלי להידרש לתשובות נוספות או להטיל הוצאות, דחה בית המשפט את הערעורים.