בג"צ 3094/93

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למחלוקת סביב המשך כהונתו של השר אריה דרעי לאחר שהוגש נגדו כתב אישום פלילי בגין עבירות חמורות כמו שוחד, מרמה והפרת אמונים. בג"ץ בחן את תוקפה המשפטי של התחייבות פוליטית שדרעי יתפטר ממנה אם יוגש נגדו כתב אישום, התחייבות שראש הממשלה הסכים לה, ובכך למעשה הגביל מראש את סמכות שיקול הדעת שלו לפי סעיף 21א לחוק יסוד: הממשלה. בית המשפט קבע כי הסכם כזה סותר את המשפט הסטטוטורי והמנהלי, והדגיש כי לא ניתן לוותר מראש על סמכות שיקול הדעת באמצעות הסכמים פוליטיים. בית המשפט הדגיש כי סמכות שיקול הדעת הופכת לחובה אם הנסיבות פוגעות קשות באמון הציבור במוסדות השלטון. עניינו של השר דרעי, שכלל טענות שחיתות משמעותיות, נקבע כמחייב פעולה על פי עקרונות משפטיים אלה. למרות הטענות כי ההשלכות הפוליטיות יכולות להיות מטופלות על ידי הכנסת באמצעות הצבעת אי אמון, קבע בית המשפט כי חומרת כתב האישום מצדיקה את הדחתו של דרעי משמירה על אמון הציבור וטוהר המידות השלטוני. ההחלטה חיזקה את הפרדת הרשויות, וקבעה התערבות שיפוטית בשיקול הדעת הביצועי רק במקרים קיצוניים שבהם הימנעות מפעולה פוגעת באופן בלתי סביר בערכים חוקתיים ומשפטיים. בסופו של דבר הורה בית המשפט כי על ראש הממשלה להפעיל את סמכותו לסיים את כהונתו של השר דרעי, תוך שהוא מבטא כי הסכמים פוליטיים אינם יכולים לגבור על דוקטרינות משפטיות בסיסיות של אחריות ציבורית.